נשיאת כפים בתפילות

מבואר בגמ’ בתענית (כו, ב) שאין נשיאת כפים אלא בשחרית ומוסף ונעילה, אבל לא במנחה מחשש שכרות (ובמוסף לא חיישינן לשכרות, דליכא שהות לסעודה). ופסקה הגמ’ כר’ יוסי דאפילו במנחת תעניות דלא שייך בה שכרות אין נושאים כפים, משום דחיישינן לאיחלופי בשאר יומי. אבל בנעילה לא גזרו, מדליתא לנעילה בכל יום לא יבואו ללמוד ממנה למנחה של כל השנה. והק’ הגמ’ מדוע כיום כן נוהגים לישא כפים במנחה דתענית. ותירצה: “כיון דבסמוך לשקיעת החמה קא פרשי, כתפלת נעילה דמיא” (כלומר כיון שבשאר ימות השנה היו רגילים להקדים להתפלל מנחה בעוד היום גדול, ורק בתעניות היו מאחרים עד סמוך לשקיעה, אין לחוש שילמדו ממנה כשם שלא חיישינן בנעילה).

נשיאת כפים כיום במנחה דתענית הסמוכה לשקיעה

והנה במשך הדורות השתנו הסדרים, ורבים הנוהגים גם בשאר ימות השנה להתפלל מנחה בסמוך לשקיעה, ונמצא איפוא שבטל הטעם המבואר בגמ’ שעל פיו הנהיגו נשי”כ במנחת תעניות, שהרי כעת אין היכר בין מנחת תעניות למנחת שאר הימים. ואפ”ה נהגו גם כיום כו”ע לישא כפים כשמתפללים מנחה דתעניות סמוך לשקיעה.

נשיאת כפים במנחה גדולה

ובחזו”א הל’ נשי”כ (או”ח סי’ כ’) הסתפק האם נושאים כפים כשמתפללים בתע”צ מנחה גדולה. וצדדי הספק: האם נאמר שקבעו לנש”כ רק אם מתפלל סמוך לשקיעה, דאז לא אתו לאחלופי במנחה של כל יום, ולא במתפלל מבעוד יום שדומה למנחת כל השנה. או דלמא דכיון שקבעו בש”ס דנושאים כפיהם במנחה דתענית, אין לנו לשנות, אף אם מתפללים מנחה בעוד היום גדול. ובדרך זו כ’ ה’קהלות יעקב’ (במהדורות המאוחרות סי’ כ”ט) דהרי לא קבעו בגמ’ תנאי שבאם ישתנה המנהג ויתפללו בעוד היום גדול לא תהיה נש”כ, וליכא השתא בי”ד גדול שיוכל לשנות דינא דגמ’ שהתירה לישא כפים במנחה.

ביאור דברי הגמ’ בתענית

ודברי החזו”א לישא כפים במנחה גדולה דתענית, בנויים מלבד על סברתו דלעיל, גם על פשט חדש בתירוץ הגמ’ בתענית, דמ”ש: “כיון דסמוך לשקיעה”ח, קא פרשי”, פירש החזו”א דהאי סמוך אין הכוונה סמוך לזמן השקיעה, אלא ר”ל שאין נעילה מפסקת בין מנחה לשקיעה. וא”כ גם כשמתפללין מנחה גדולה, נושאין כפים.

ורבי שריה דבליצקי (‘זה השולחן ח”ב עמ’ כ’) כ’ שפירושו של החזו”א בגמ’ מחודש, דבראשונים פי’ באופנים אחרים. דיש שפי’ (רש”י, ותוס’ שם ד”ה ותוס’ סוטה לט, ב ד”ה אם, ועוד) דכוונת הגמ’ סמוך לזמן השקיעה. וכוונתם שנוש”כ רק במנחת תענית שאין בה נעילה, מפני שאז מתפללים מנחה ממש סמוך לשקיעה. ורק אז היא שונה ממנחה של שאר ימות השנה אותה מתפללים מוקדם יותר. ויש שפירשו (בה”ג הובא ברא”ש פ”ד דתענית, וברי”ו נתיב ז’ ח”ג, ועוד) שהמדובר הוא גם על תענית שיש בו נעילה, דגם אז המנחה מאוחרת בזמן יותר ממנחה דכל יום, וסופה מחובר לתחילת נעילה, וגם על מנחה זו שייך לומר כיון דהיא סמוך לשקיעה”ח כנעילה דמיא ולא מיחלפא.

ובפוסקים (הרי”ף, הרמב”ם, הרא”ש, והטור) הביאו סתמא דגמ’ ולא פירטו כוונתה. ובדברי השו”ע יש צדדים לכאן ולכאן, שבסי’ קכ”ט כתב: “הואיל ותפלת המנחה סמוך לשקיעה”. ואילו בסי’ תקס”ו ס”ח כתב בסתמא: “כל ת”צ יש בו נ”כ במנחה, חוץ מיוה”כ”. וב’שבט הלוי’ ח”ח (ס’ כג אות ד) דייק ממ”ש המ”א באו”ח סי’ קכ”ט סק”א בשם מהרי”ו שבמתפלל מנחה גדולה בת”צ אין אומרים “אלוקינו וכו’ ברכנו” (היינו בחו”ל שאין נש”כ בתענית), הרי שלא נושאין כפים במ”ג. ויש שדחו ראיתו ואכמ”ל.

להלכה

כתב החזו”א: דכיון שלהלכה אם עלה הכהן לדוכן לא ירד, כמש”כ בטוש”ע סי’ קכ”ט, והספק הוא רק אם יעלה לכתחילה, לכן יש לישא כפים גם במנחה גדולה, אולם לא הכריע במפורש. והוסיף הקה”י שם דכיון דספיקא דרבנן לקולא, א”כ למה נפסיד מצוה דאורייתא דנשי”כ. וכן נהגו בבית מדרשו של החזו”א (קה”י שם, ‘ארחות רבנו’ ח”ב עמ’ ר’, ‘שונה הלכות’ שם); וכ”נ בחלק מהישיבות.

ור”מ שטרנבוך (‘מועדים וזמנים’ ח”ז סי’ רמ”ח) סובר שעיקר זמן מנחה בתענית הוא סמוך לשקיעה, ומ”מ אם התפללו מנחה גדולה יש לישא כפיים. ומבאר שגם החזו”א לא התכוון שלכתחילה יש להתפלל מנחה גדולה בתענית, אלא ש”היתה לו אז סיבה אחרת” להתפלל מ”ג. ומדברי ה’שבט הלוי’ שם משמע שהחזו”א נשאר בספק.

ורבים החולקים על החזו”א וסוברים שאין נושאים כפים במנחה אלא סמוך לשקיעה, אלא שיש בניהם חילוקי דעות כמה זמן סמוך לשקיעה:

רש”ז אויערבך זצ”ל כ’ שנו”כ מזמן מנחה קטנה (‘הליכות שלמה’ תפילה פ”י דבר הלכה אות כא. וכ’ שהזדמן לו לשאול את החזו”א על דעתו לישא כפים במ”ג ולא זכה להבין תשובתו. והוסיף דאע”פ שמפשטות לשון השו”ע סי תקס”ו ס”ח נראה לכאורה כהחזו”א, נראה שלמעשה אין לנהוג כן משום שרבים מהראשונים והאחרונים כתבו להדיא שלא כדבריו). וכן מובא מרי”ש אלישיב זצ”ל (‘יבקשו מפיהו’ הל’ פורים ח”ב עמ’ רי”ב, ‘אשרי האיש’ ס”ז כ”ו). וב’שבט הלוי’ (ח”ח ס’ כג אות ד) כ’ “סמוך לשקיעה” ולא פירט.

הרי”מ טוקצ’ינסקי כתב בס’ ‘ארץ ישראל’ (סי’ ב’) שנושאים כפים רק אם מתפללים מנחה לאחר פלג המנחה פחות משעה ורבע קודם השקיעה. וב’לוח א”י’ (צום גדליה) כתב: “נכון להנהיג תפלת מנחה בתענית אחר זמן פלג המנחה, כשעה לפני השקיעה, בשביל נשי”כ”.

רבי שריה דבליצקי (‘זה השולחן’ שם) כתב שלכתחילה ראוי שכל תפילת מנחה תהיה בתוך חצי השעה שלפני השקיעה. ובדיעבד ובשעת הצורך, אם התפללו את כל תפילת המנחה לאחר פלג המנחה, לכתחילה נושאים כהנים כפיים. והביאו בשמו (‘דרך ישרה’ פ’ טז עמ’ שכד): “כשחל תענית י’ בטבת בערב שבת, הרבה פעמים נהג להתפלל בזמן מנחה גדולה משום כבוד השבת ובלא נשיאות כפים, והש”ץ אמר ‘או”א ברכנו’ כדין” (וכ”כ בזה”ש שם).

מנהג הישיבה

הכהנים נושאים כפיהם בתע”צ רק מפלג המנחה. ומפאת טרחא דציבורא נהגו להתפלל מנחה כחמישים דק’ קודם השקיעה, אף בי’ בטבת שחל בע”ש. ובהיכל הכולל מתפללים מנחה גדולה ללא נשי”כ והחזן אומר “אלוקינו ואלוקי אבותינו ברכנו וכו”.

כנסת ישראל

כנסת הבוגרים

Post Not Found

האתר בהרצה