א. שורשי המנהג

הנה אמירת מזמור זה בפתיחת פסוקי דזמרה לא הובאה באף אחד מסידורי הראשונים מכל הנוסחאות, וכן לא בטור ובשו”ע. ומקור אמירתו היא בכתבי האר”י ז”ל (ובס’ פסקי תשובות מציין שנמצא מקור אחד לאומרו עוד לפני זמן האריז”ל, והוא בסידור נאפולי שהודפס בשנת רנ”א), ומשם העתיקוהו בסידורי עדות המזרח. ואכן בנוסח אשכנז המערבי (ייקים) לא נהגו לאמרו עד היום.

בסידורי אשכנז המזרחי (פולין, ליטא, וכו’) הוא מופיע לראשונה בסידורים שהודפסו בשקלאוו תקמ”ח, ובוילנא והוראדנא תקע”ט, (יש המשערים שנכנס לסידורים בהשפעת הצדיק ר’ אלכסנדר זיסקינד מהורודנא, שכותב בספרו ‘יסוד ושורש העבודה’ שהוא תיקון גדול לאומרו קודם ב”ש, ע”פ האריז”ל), וגם אח”כ לא הודפס בחלק גדול מהסידורים אף החשובים שביניהם, כגון סידור היעב”ץ, וסידור דרך החיים לבעל הנתיבות המשפט, ועוד רבים. אולם בביאור הלכה סי’ קל”ב ס”א הביאו, וכתב שאומרים אחריו קדיש יתום השייך לאבילי י”ב חודש, וכן הביאו בערוך השולחן או”ח סי’ נ’ ס”ד.

המנהג כיום

כיום נוהגים לאמרו ברוב תפוצות ישראל, כשבנוסח עדות המזרח ונוסח ספרד, פותחים באמירת “הודו לה’ קראו” וכו’, ולאחריו אומרים “מזמור שיר חנוכת”, ולאחריו “ברוך שאמר”. ואילו בנוסח אשכנז נוהגים לפתוח באמירת “מזמור שיר חנוכת” ולאחריו “ברוך שאמר” ולאחריו “הודו לה’ קראו”. והספרדים נוהגין עפ”י המבואר בשו”ת רב פעלים ח”ג סי’ ה’, וכף החיים סי’ נ”א סק”ז עפ”י מקובלים, שלא לומר בו את הפסוק ראשון, כדי שיהיו מספר הפסוקים והתיבות תואמים עפ”י רזי הקבלה שבמזמור זה עיי”ש.

דעת הגר”א

דעת הגר”א המובאת במעשה רב אות כו שלא לאמרו, וז”ל שם: “הש”ץ מתחיל מברוך שאמר וא”א מזמור שיר חנוכת הבית ולא שאר פסוקים בצבור קודם תפלה”. וכ”ה בהנהגות הגר”א שהיו קבועות בלוח על קיר הקלויז של הגר”א בווילנא, ומשם הועתקו ונקבעו על קיר ביהמ”ד הגר”א הוותיק שבת”א, וז”ל: “קודם ברוך שאמר אין אומרים מזמור שיר חנוכת”.

ב. הטעמים לדעת הגר”א

טרחא דציבורא

רבי נפתלי הירץ הלוי אב”ד יפו, שהיה מגדולי מעתיקי שמועת הגר”א, כתב בסדורו: “והטעם נ”ל דהא אמרו סוף פ”ק דברכות (יב, ב) בקשו לקבוע פרשת בלק בק”ש ומפני מה לא קבעוה מפני טורח צבור, וא”כ כ”ש שלא נוכל אנן לקבוע שום מזמור בצבור מפני הטורח רק מה שמפורש מרבותינו”. וזה הטעם נמצא מפורש בהנהגות רבנו חיים מואלאז’ין זצ”ל שבספר הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט אות יז; וכן בתוספת מעשה רב אות ל.

ביטול מלאכה

בשו”ת פאת שדך (ח”ב סי’ טו) נקט דטעם הגר”א הוא משום ביטול מלאכה לעם, דהא מהאי טעמא אין מוסיפין עולים לתורה בימות החול בקריאת התורה, וכמו שאמרו במגילה (כא, א), עיי”ש בפירוש רש”י ד”ה ואין מוסיפין. אלא שלפי”ז יש לאמרו בשבת שאין בה ביטול מלאכה, וע”ז תירץ, דאין מוסיפין בשבת אלא דבר המיוחד לאומרו בשבת.

דאין להוסיף שבחים להקב”ה שלא נתקנו לאומרם

וכמ”ש בגמ’ (מגילה יח): “מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפלה על הסדר וכו’, מכאן ואילך אסור לספר בשבחו של הקב”ה, דא”ר אלעזר מאי דכתיב ‘מי ימלל גבורות ה’ ישמיע כל תהלתו’, למי נאה למלל גבורות ה’, למי שיכול להשמיע כל תהלתו” ע”כ. וכתב שם רש”י: “למי שיכול. ואין מי שיכול לספר את כולו, לפיכך אין נראה לספר מדעתו אלא את מה שתקנו חכמים”. עכ”ל.

ומבארים שמהאי טעמא כתב הגר”א בשו”ע (סי’ נ”ב ס”א) שאם איחר לבוא להתפלל והוכרח לדלג על פסוקי דזמרה, לא ישלים את הפסד”ז לאחר התפילה (ודלא כהשו”ע דס”ל שישלים), היות ונתקנו לאמרם דוקא קודם התפילה, כמ”ש הגמ’ בברכות (לב, א) ובע”ז (ז, ב): “לעולם יסדר אדם שבחו של הקב”ה ואחר כך יתפלל”. ומשמע מדבריו דלא רק דאין חיוב לאומרן לאחר התפלה, אלא דאין ראוי ואולי אף יש בזה צד איסור לאומרן לאחר התפלה בתורת פסוקי דזמרה. וזה מטעם שהבאנו דאין להוסיף שבחים להקב”ה שלא נתקנו לאומרם. ולפי ביאור זה אסור לאמרו.

באור עפ”י סוד

שלדעת האר”י יש לאמרו מפני שבאמירת “הודו” עולות נפשות מסוד מ”נ וניצולו מהקליפות, וע”ז מודים להקב”ה כי העלה משאול נפשם, וע”כ אומרים “מזמור שיר – ה’ העלית משאול נפשי”. וכתב רנ”ה הלוי בסידורו (בבאור אמרי שפר עמ’ נה) שלפי”ז אין מקום לאומרו בנוסח אשכנז, משום שהענין לאומרו הוא רק לאחר אמירת “הודו”, ולפי נוסח אשכנז שאומרים “הודו” לאחר “ברוך שאמר”, אז ההודאה הזאת היא ב”מזמור לתודה”, וכמ”ש בפירוש הגר”א בסידור כ”י.

ויוצא לטעם זה, דמה דס”ל להגר”א ז”ל דאין לומר “מזמור שיר חנוכת” קודם ב”ש היינו דוקא לפי נוסח אשכנז וכמש”נ, אבל לפי נוסח ספרד דאמרי “הודו” לפני “ברוך שאמר” שפיר יש מקום לומר להך “מזמור שיר”.

מנהג הישיבה

המנהג בישיבה הק’ כדעת הגר”א שלא לאמרו, ולאחר קרבנות וקדיש מתחילים מיד ב”ברוך שאמר”. וכן נהג ר”ש דבליצקי (דרך ישרה פ”ח ס”ז). יש לציין שכפי הידוע לנו, בבתי הכנסת של הפרושים בירושלים נהגו לאמרו (ראה ישורון כרך ב’ עמ’ תקנ”ה).

כנסת ישראל

כנסת הבוגרים

Post Not Found

האתר בהרצה