הקדמה: המחלוקת בקריאת המילה ‘זכר, בפרשת זכור

בשבת שלפני חג הפורים, נוהגים בכל תפוצות ישראל לקרוא בתורה את “פרשת זכור” (סוף פרשת כי תצא), וזאת כדי לקיים את מצוות עשה דאורייתא של זכירת מעשי עמלק ומחיית שמו. אולם, סביב קריאת הפסוק המרכזי “תמחה את זכר עמלק”, נחלקו המדקדקים בשאלה כיצד יש להגות את המילה “זכר”: האם בצירי – “זֵכֶר”, או שמא בסגול – “זֶכֶר”?

דעת הגר”א

ב’מעשה רב’ אות קל”ד כתב שהגר”א נהג לקרוא ‘זכר’ בסגול תחת הזי”ן, אולם הגר”ח מואלוז’ין העיד ששמע ממנו בזקנותו שקרא זכר בצירי תחת הזי”ן. (וראה במשנ”ב סי’ תרפ”ה ס”ק י”ח).

מנהג קהילות בני התורה

כדי לצאת מהספק נהגו בקהילות בני התורה לחזור פעמיים על תיבת ‘זכר’ – פעם אחת בהגיית צירי ופעם אחת בהגיית סגול. אולם, בין המקומות השונים נחלקו מנהגי הקריאה כיצד לבצע חזרה זו הלכה למעשה:

יש שנהגו לחזור על הפרשה כולה, ויש שנהגו לחזור מ:”והיה בהניח” וכו’, עד סוף הפרשה; יש החוזרים אך ורק על המילה ‘זכר’ כשלעצמה; ויש שנוהגים לחזור על המשפט בלבד – “תמחה את זכר עמלק”.

מנהג הישיבה

כיום נהגו בישיבה: שהבעל קורא חוזר על המילים “תמחה את זכר עמלק”, פ”א זכר בצירי ופ”א בסגול ותו לא, ואין חוזרים על כל הפסוק. או על כל הקריאה (ולאחר התפילה קוראים בהיכל ה’כולל’ קריאות בנוסחאות של עדות שונות). כ”נ לאחר בירור של מנהג הישיבה כיום, וכפי שגם מופיע בקבצי מנהגי הישיבה השונים שיצאו ברבות השנים.

על כך כתב בוגר הישיבה הרב חיים נחמן קלמנוביץ’ שליט”א (ועד צא) מרבני אשדוד, ששימש כבעל קורא בישיבה במשך כמה שנים בתקופת המעבר משכונת גאולה לשכונת גבעת מרדכי והיה ידוע בקריאתו המדוקדקת.

ובכן, לטענת הרב קלמנוביץ’, בכל שנות קריאתו בתורה, היה חוזר על כל הפסוק ולא רק על המילים הסמוכות. בעקבות עדות זו יצאנו לבדוק מבחינה היסטורית אימתי חל השינוי, ועל סמך מה נהגו כיום, וכפי שנכתב בקבצי המנהגים כי מנהג הישיבה לחזור רק על המילים ולא על כל הפסוק.

והנה במהלך הבירור שמענו עדויות כי בכל השנים בתקופת גאולה היה רה”י הגר”י סרנא קורא בעצמו את קריאת זכור, והיה חוזר רק על המשפט ולא על כל הפסוק. וכן מעיד גם נכדו מורנו רה”י הגרמ”מ פרבשטיין שליט”א.

מאידך בגבעת מרדכי, מספר הרב קלמנוביץ וכן העידו בעלי קוראים נוספים שהיו חוזרים על כל הפסוק, נמצא איפה שבגאולה חזרו רק על המשפט, ובראשית ימי גבעת מרדכי חזרו על כל הפסוק, ובשנים האחרונות חזר המנהג לקדמותו.

והשאלה שנותרה פתוחה כרגע אימתי חל השינוי? האם בתקופת הרב קלמנוביץ נשתנה המנהג, או שמא כבר לפניו בתקופת הביניים שבין פטירת הגרי”ס לתחילת קריאת הרב קלמנוביץ.

כנסת ישראל

כנסת הבוגרים

Post Not Found

האתר בהרצה